אבו ליל נ' מרכז גביית קנסות, אגרות והוצאות -הב"ה

החלטה

לפניי בקשה למחיקת על הסף מחמת העדר סמכות עניינית, ולחלופין להעביר את הדיון לבית המשפט המוסמך בעניין.

1.המשיב הגיש בהליך זה בקשה לפי סעיף 69(ג) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"), בה עתר לפריסת סכום הקנסות וביטול תוספת הפיגורים. הקנסות כאמור הוטלו עליו במסגרת ת.פ. 4536/02 ו-ת.פ. 5549/01.

בהקשר זה יצויין עוד, כי המשיב פנה בבקשה קודמת במסגרת אותם תיקים פליליים לביטול פקודת מאסר ופריסת תשלום הקנסות, אולם כבוד הנשיא אזלואי, בהחלטתו מיום 6.12.11, דחה את הבקשה מהנימוק כי "ניתנו מספיק הזדמנויות" (להלן: "ההחלטה הקודמת")

2.המשיב הגיש ערר לבית משפט המחוזי על ההחלטה הקודמת במסגרת ע.פ. 12992-12-11, ובית המשפט מחק את ההליך מהטעם, כי הסמכות לפריסת חוב שנוצר עקב אי תשלום קנס נתונה למרכז לגביית קנסת והוצאות, וכי בעניין הערר על ההחלטה הקודמת, דינו להתברר במסגרת הליך אזרחי בהתאם לסעיף 69(ג) לחוק.

דיון

3.לטענת המבקשת, דינה של הבקשה להתברר כערעור אזרחי בבית משפט המחוזי לאחר שתינתן רשות בית המשפט להשיג על ההחלטה הקודמת. עוד טענה המבקשת, כי לעניין הפחתת תוספת הפיגורים, היא נענתה באופן חלקי והורתה לשלם את קרן החוב בתוספת 80% מהפיגורים ב-40 תשלומים, אולם המבקש לא שילם ולו תשלום אחד. לגבי פריסת הקנסות, ככל שיש למבקש השגות בענין, ומאחר ופסק הדין הפך לחלוט, אין עוד מקום לדון בעניין, שכן היה עליו להגיש ערעור במסגרת ערעור על גזר הדין שניתן. המבקשת הוסיפה וטענה כי לאחר שישלם המבקש את סכומי הקרן, באפשרותו לפנות שוב אליה ובקשתו תישקל מחדש.

4.מנגד טען המשיב, כי סעיפים 69(א) ו-(ב) לחוק מסמיכים את בית המשפט לפטור מתשלום התוספת על הקנס, כולה או מקצתה, ועל כן ביהמ"ש מוסמך לדון בבקשה לפריסת החוב ולביטול תוספת הפיגורים. המשיב הוסיף וטען, כי בעקבות פקודת המאסר שנתנה ע"י המבקשת, עתר הוא בהליך פלילי לבית משפט השלום לצורך ביטול פקודת המאסר, ובית המשפט דחה את בקשתו. בעניין זה הוגש ערעור לביהמ"ש המחוזי אשר הפנה אותו לפתוח בהליך אזרחי בבית משפט השלום.

5.לאחר עיון בבקשה ובתגובה הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל, שכן בית משפט זה נעדר סמכות עניינית לדון בתובענה.

סעיף 69 לחוק העונשין קובע:

"פטור מתשלום התוספת

(א) בית המשפט או הרשם רשאים לפטור אדם, על פי בקשתו, מתשלום התוספת, כולה או מקצתה, אם שוכנעו שהיו סיבות סבירות לאי תשלום הקנס או חלק ממנו במועד הקבוע.

(ב) הבקשה לפטור תהיה בכתב, ותהיה נתמכת בתצהיר המאמת את העובדות המפורטות בה; בית המשפט או הרשם רשאים להחליט בבקשה על יסוד התצהיר בלבד או במעמד המבקש בלבד.

(ג) החלטת בית המשפט או הרשם ניתנת לערעור כהחלטה אחרת של אותו בית משפט בענין אזרחי, אם ניתנה רשות על כך מאת נותן ההחלטה"

בית המשפט המוסמך לדון בבקשה לביטול תוספת פיגורים הוא אותו בית משפט שנתן את גזר הדין. דינה של החלטת אותו בית משפט בבקשה לביטול תוספת פיגורים, לעניין הערעור, כדין החלטה אחרת של אותו בית משפט בעניין אזרחי. הוראת הסעיף הנ"ל אינה מקנה סמכות לבית משפט בהליך אזרחי לדון בבקשה לביטול תוספת פיגורים. (ראה החלטת כב' הש' י. עמית, מיום 29.4.12, בנושא הסמכות העניינית לדון בבקשות כאלה, רע"א 8994/11 חליל נ' מ"י, (פורסם בנבו)).

באשר לבקשה לפריסת הקנסות לתשלומים, הרי שזו בסמכותו של המרכז לגביית קנסות מכוח חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, תשנ"ה-1995, ואין לבית משפט זה בהליך אזרחי זה סמכות לדון בבקשה כאמור (גם בעניין זה ראה רע"א 8944/11).

6.לאור האמור הנני נעתרת לבקשה ומורה על מחיקת התובענה על הסף ללא צו להוצאות וביטול הצו שניתן ביום 22.12.11.

ניתנה היום, כ"ז אדר תשע"ב, 21 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: